שיתוף

בריכת השילוח העתיקה בגן הלאומי עיר דוד בירושלים תיחשף במלואה מחדש ותיפתח לציבור הרחב

בשל חשיבותה הרבה, היוותה בריכת השילוח לאורך 150 השנים האחרונות מוקד משיכה לארכיאולוגים ולחוקרים מכל רחבי העולם, שהגיעו במטרה לאתר את הבריכה ולחפור אותה. כעת, היא צפויה להיחשף לראשונה באופן מלא ולהיפתח לקהל הרחב

רשות העתיקות, רשות הטבע והגנים  ועמותת אלע"ד (אל עיר דוד) שמחות לבשר על פתיחת פרויקט חפירות בריכת השילוח הקדומה בירושלים.

בריכת השילוח, שנמצאת בחלקה הדרומי של עיר דוד, בשטחו של הגן הלאומי סובב חומות ירושלים, היא אתר ארכיאולוגי והיסטורי בעל חשיבות לאומית ובינלאומית. הבריכה נבנתה לראשונה כחלק ממערכת המים של ירושלים במאה ה-8 לפני הספירה, בתקופת המלך חזקיהו כפי שמתאר המקרא בספר מלכים ב' (פרק כ' פס' כ'):"וְיֶתֶר דִּבְרֵי חִזְקִיָּהוּ, וְכָל-גְּבוּרָתוֹ, וַאֲשֶׁר עָשָׂה אֶת-הַבְּרֵכָה וְאֶת-הַתְּעָלָה, וַיָּבֵא אֶת-הַמַּיִם הָעִירָה:  הֲלֹא-הֵם כְּתוּבִים, עַל-סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים--לְמַלְכֵי יְהוּדָה".

הבריכה ריכזה את מי מעיין הגיחון שתועלו אליה דרך נקבת השילוח, והיא היוותה את אחד האזורים החשובים ביותר בירושלים כבר החל מימי הבית הראשון. בשל חשיבותה, שופצה והורחבה בריכת השילוח בשלהי ימי הבית השני. סביר להניח שהיא שימשה בתקופה זו את עולי הרגל הרבים שהגיעו מרחבי הארץ והעולם לירושלים, כמקווה טהרה טרם עלייתם לבית המקדש.

 

 

הפאה הצפונית של בריכת השילוח. צילום: קובי הראתי, עיר דוד

הפאה הצפונית של בריכת השילוח. צילום: קובי הראתי, עיר דוד

 

לאורך השנים נקשרו מסורות רבות עם בריכת השילוח, וכבר החל משלהי המאה ה-19, היא היוותה מוקד משיכה למשלחות חפירה מרחבי העולם: בשנות התשעים של המאה ה-19 הגיעה למקום קבוצת ארכיאולוגים בריטית-אמריקאית בראשות פרדריק ג'ונס בליס וארצ'יבלד קמפל דיקי, וחשפה כמה מהמדרגות של בריכת השילוח, ובסוף שנות ה-60 של המאה הקודמת חפרה במקום הארכיאולוגית הבריטית קת'לין קניון.

כמה עשרות מטרים מן הבריכה התגלתה לפני כ-140 שנה כתובת השילוח המפורסמת, המתארת את תהליך חציבת נקבת השילוח והובלת מי מעיין הגיחון אל בריכת השילוח.

בשנת 2004, במהלך עבודות תשתית שקיימה חברת הגיחון במקום, נחשפו מחדש כמה ממדרגות הבריכה. בעקבות כך, פתחה רשות העתיקות בחפירה מסודרת בניהולם של פרופ' רוני רייך ואלי שוקרון. במסגרת החפירה, נחשפה הפאה הצפונית של בריכת השילוח וחלק קטן מן הפאה המזרחית שלה. הפאות בנויות כמדרגות, עליהן יכלו אנשים לשבת ולטבול במים.

רפליקה של כתובת השילוח שנחשפה בעיר דוד, בסמוך לבריכת השילוח. צילום: זאב רדובן- עיר דוד

רפליקה של כתובת השילוח שנחשפה בעיר דוד, בסמוך לבריכת השילוח. צילום: זאב רדובן- עיר דוד

איור בריכת השילוח בימי בית שני - שלום קוולר, ארכיון עיר דוד

איור בריכת השילוח בימי בית שני - שלום קוולר, ארכיון עיר דוד

על פי ההערכות, לבריכה מספר שלבים. בשיא תפארתה, גודלה של הבריכה היה כ- 5 דונם, והיא היתה מצופה בבניית אבן מרשימה. במסגרת החפירה החדשה תתאפשר לראשונה חשיפתה המלאה של בריכת השילוח על ידי רשות העתיקות בחפירה ארכאולוגית מסודרת. בשלב ראשון יוכלו המבקרים לתצפת על החפירות הארכיאולוגיות, ובמהלך החודשים הקרובים תיפתח בריכת השילוח לתנועת מבקרים מהארץ ומהעולם כחלק ממסלול הליכה שיחל בדרום עיר דוד ויסתיים למרגלות הכותל המערבי.

ראש העיר ירושלים, משה ליאון, בירך על פתיחת הפרויקט: "בריכת השילוח בירושלים היא אתר בעל חשיבות היסטורית לאומית ובינלאומית. אחרי שנים רבות של ציפייה, נזכה לחשוף את האתר החשוב הזה ולהנגיש אותו למיליוני המבקרים שמגיעים לירושלים".