לראשונה: נחשף ושוחזר ריצוף מחצרות בית המקדש השני מימיו של הורדוס

במפעל סינון העפר מהר הבית, הנערך בגן הלאומי עמק צורים, נתגלו עד כה כ-600 אריחי ריצוף צבעוניים עשויים אבן. כ-100 מהם תוארכו בוודאות לימי הבית השני, בהתבסס על מידותיהם התואמות את תקן הרגל הרומית (שאורכה 29.6 מ"מ) ועל מקבילות מארמונותיו של הורדוס במצדה, הרודיון, יריחו ואתרים נוספים. כמו כן, מתבסס התיארוך על רצפות דומות שנתגלו בארמונות ובוילות מפוארות באיטליה, מבנים המיוחסים אף הם לימיו של הורדוס. אריחי ריצוף אלה נוצרו מסוגי שיש ואבנים צבעוניות שרובן יובאו מאיטליה, אסיה הקטנה, טוניסיה ומצרים. הם נוסרו ונחתכו בצורות גאומטריות שונות.

שברי מרצפות שנמצאו בפרוייקט הסינון (צילם: הילל ריצ'מן).

לאחרונה הצליחה, חברת צוות החוקרים של פרויקט הסינון, פרנקי שניידר, שנחשבת מומחית לחקר רצפות מעוטרות בעת העתיקה, לשחזר כמה מהדגמים המפוארים שעיטרו את חצרות הר הבית ואגפיו. שניידר, שהחלה את פעילותה בעמק צורים לפני כ-9 שנים כמתנדבת, הינה בעלת תואר שני במתמטיקה. את הידע המקצועי הרחב שלה, רתמה שניידר לצורך שיחזור הדגמים הגיאומטריים. שניידר הסבירה כי "השחזור נעשה בעזרת כלים מתמטיים ועל יסוד המקבילות ממפעלי בניה של המלך הורדוס באתרים אחרים". לדבריה, "סגנון ריצוף זה הקרוי בלטינית אופוס סקטילה – 'מעשה חיתוך' היה יוקרתי ביותר, והועדף על פני רצפות הפסיפס הרגילות".

ד"ר גבריאל ברקאי, יזם ומנהל פרויקט הסינון, אמר כי "עד עתה הצלחנו לשחזר שבעה דגמים של הרצפות המפוארות שעיטרו את מבני הר הבית. הרצפות הללו הותקנו ככל הנראה על-ידי אומנים זרים מאיטליה ששלח הקיסר אוגוסטוס לידידו הורדוס, שבנה מחדש את הר הבית במאה הראשונה לפנה"ס". הוא מציין כי "הדגמים ששוחזרו עד כה כוללים שילובים  של ריבועים, משולשים, דגמים דמויי כוכב, דגם דמוי שבשבת ועוד. הם עשויים מאריחים מנוסרים ומוחלקים היטב, שהותאמו זה לזה בדייקנות רבה מבלי שניתן היה להחדיר אפילו להב של סכין חדה ביניהם". ברקאי משער שבהמשך המחקר ישוחזרו דגמים נוספים.

שחזור המרצפות (צילם: הילל ריצ'מן).

צחי דבירה, יזם ומנהל שותף של פרויקט סינון העפר מהר הבית, הסביר כי "כל המחקרים הקודמים לא עסקו עד עתה בסוגי הרצפות שהיו בהר הבית ובמקדש. הרעיון ששטחים נרחבים בהר הבית בתקופת בית המקדש השני רוצפו בשיטת האופוס סקטילה, הועלה לראשונה בפרסום בשנת 2007, על ידי הארכיאולוג אסף אברהם שהיה אז חלק מצוות הארכיאולוגים בפרויקט הסינון וכיום מנהל את הגן הלאומי סובב חומות ירושלים ואת הגן הלאומי עמק צורים מטעם רשות הטבע והגנים".

ההצעה התבססה על תיאוריו של יוסף בן מתתיהו, ההיסטוריון בן התקופה, שכתב: "… [החצר] הלא-מקורה הייתה מרוצפת כולה באבנים מסוגים וצבעים שונים …" (מלחמות היהודים ה'),  עדות נוספת לתיאור רצפות אלו ניתן למצוא במקורות נוספים, הכוללים בין היתר את הספרות התלמודית, שיתכן שנשתמר בה זיכרון לאופיין המפואר של הרצפות בהר הבית. חז"ל מזכירים שורות של אבני שישא, כוחלא ומרמרא, שבהן נבנו חלקים מהמקדש (סוכה נא ע"ב; בבא בתרא ד', ע"א). ככל הנראה מדובר בתיאורן של רצפות ולא של קירות.

שחזור המרצפות (צילם: הילל ריצ'מן).

 פרויקט הסינון בעמק צורים מתנהל מזה כ-12 שנים. במסגרת הפרויקט נטלו חלק עד כה, למעלה ממאתיים אלף מתנדבים בסינון ערימות עפר שהוצאו בסוף שנות ה-90 מהר הבית. על עבודות הסינון מפקחים יוזמי הפרויקט, הארכיאולוגים ד"ר גבריאל ברקאי ויצחק דבירה מאוניברסיטת בר אילן. רשות הטבע והגנים הלאומיים העמידה את השטח בגן לאומי עמק צורים לרשות הפרויקט, שממומן ומנוהל על ידי עמותת אלע"ד. את חקר הממצאים הארכיאולוגיים מממנת הקרן לקידום הארכיאולוגיה בישראל.