'מבצע מקווה': מקווה טהרה בן 2000 שנה הועתק במבצע משותף עם התושבים מהשטח לקיבוץ חנתון

מראה לא שגרתי בכבישי הצפון: מקווה טהרה בן 2000 שנה, במשקל 57 טונות, שנחשף מצפון לצומת המוביל, הונף ע"י מנוף ונישא על גבי מוביל ציוד כבד, בדרכו למשכן קבע חדש בקיבוץ חנתון. בחפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות לפני הקמת מחלף מרכזי בצומת המוביל שבגליל התחתון, ביוזמת נתיבי ישראל, נחשפו לאחרונה שרידים של חווה חקלאית מתקופת בית שני ובהם מקווה טהרה מפואר. זוהי החווה החקלאית היהודית הראשונה שהתגלתה בגליל. החפירות התנהלו בעזרת פועלים מכפר מנדא, תלמידי מכינות קדם צבאיות ומתנדבים מיישובי הסביבה, בהם תושבי קיבוץ חנתון הסמוך.

לדברי מנהלי החפירה, עבד אבראהים וד"ר ואליד אטרש מרשות העתיקות, "המקווה המפואר שנחשף בחפירה הוא מטיפוס קדום הקרוי 'ירושלים' - בעל כניסה צרה וגרם מדרגות רחב, מטויח בטיח המאפיין מקוואות מתקופת בית שני. החווה החקלאית שהמקווה נמצא בתחומה, התקיימה עד שנהרסה ברעידת אדמה בשנת 363 לספירה. היא שוקמה ונבנתה מחדש והמשיכה להתקיים לאורך התקופה הביזנטית – עד למאה ה-6 לספירה.

החווה החקלאית הקדומה ומקווה הטהרה (בתחתית התמונה). צילום עבר אבראהים רשות העתיקות

קיומו של מתקן טהרה מעיד שתושביה של החווה היו יהודים, שקיימו אורח חיים דתי ומסורתי, ונהגו לשמור טהרה כמצוות התורה.מקוואות הטהרה היו בשימוש בחיי היום יום בקרב היהודים עוד מלפני חורבן בית המקדש ובפרט לאחריו, עד ימינו. בתקופה הרומית נבנו מקוואות בכפרים ובחוות יהודיים ליד מתקנים חקלאיים כגון בתי בד, בתי יוצר וגתות. לפני ייצור התוצרת החקלאית, נהגו החקלאים לטבול במקווה על מנת ליצר תוצרת חקלאית, כגון שמן זית ויין, בטהרה.

לדברי אבראהים וד"ר אטרש, "גילוי המקווה בבית חווה משנה את מה שידענו על צורת החיים של יהודים בתקופת בית שני. עד כה, מאחר שלא היו מוכרות חוות חקלאיות יהודיות בגליל, היה מקובל לחשוב שהיהודים בתקופה הרומית לא התיישבו בחוות מחוץ לכפרים או ערים. חשיפת החווה החקלאית היהודית במרחק מהכפר שיחין ומהעיר היהודית הגדולה דאז, ציפורי, מלמדת כי יהודים גרו גם בחוות חקלאיות, שאולי תפקדו כעורף החקלאי לעיר ציפורי". לדברי הארכיאולוגים, "המבצע המורכב התאפשר הרבה בזכות הבנת חשיבות הממצא ושיתוף הפעולה שגילתה חברת נתיבי ישראל, שאף תרמה את כליה הכבדים למבצע".

אלף שבע מאות שנים עברו מאז נהרסה החווה ברעידת אדמה, וכאלף ארבע מאות שנים מאז שהמקום נעזב לחלוטין, בעמק המוריק החל להבנות גשר ענק שישא מעליו כביש מחלף עוקף בצומת המוביל. אחת מרגלי הגשר נבנתה למרגלות הגבעה, ונוצר צורך לעגן אותה. לשם כך, יש לחפור תעלות יסוד עמוקות בסלע שלמרגלות הגבעה, במקום בו נחשף המקווה.

מאחר שלא ניתן היה לשמר את המקווה באתר, עלה הרעיון לנתק את המתקן מהסלע ולהעתיקו לאתר מוגן לתצוגה, לרווחת הקהל.

רשות העתיקות, ביחד עם חברי קיבוץ חנתון, נרתמו ל'מבצע מקווה'. התושבים, שאף פתחו בקמפיין מימון המונים לטובת העניין, הציעו למקם את המקווה העתיק ליד מקווה הטהרה הפעיל של הקיבוץ. בשיתוף פעולה של רשות העתיקות, המשרד לירושלים ומורשת, חברת נתיבי ישראל, מועצה אזורית עמק יזרעאל והתושבים, הושג המימון הנדרש להעתקת המקווה הקדום.

 אנשי רשות העתיקות וקיבוץ חנתון על רקע המקווה המונף לפני העברתו לקיבוץ. צילום יולי שוורץ רשות העתיקות

ענת הראל מקיבוץ חנתון. צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות

בשבוע החולף בוצעו עבודות ההכנה למבצע ההעתקה יוצא הדופן בליווי מנהל השימור של רשות העתיקות. המקווה נוסר תחילה מכל צדדיו, נותק מבסיסו והוקף בכלוב פלדה על מנת לשמור עליו ולאפשר את הנפתו. השבוע הוא הונף באוויר והוצב במקומו החדש.

לדברי סטיב גריי, ענת הראל והרבה חביבה נר-דוד, תושבי חנתון ופעילים ביוזמת העתקת המקווה,: "כל כך מרגש אותנו בקיבוץ ליצור קשר היסטורי ומסורתי עם השורשים שלנו בגליל. לחדש את הישן ולקדש את החדש. זאת זכות להיות חלק מהתהליך".