'מקדש שער' מתקופת בית ראשון נחשף בחפירות באתר המורשת הלאומית בתל לכיש

תגלית חשובה ויוצאת דופן נחשפה בחפירות ארכיאולוגיות באתר המורשת הלאומית בגן לאומי תל לכיש: 'מקדש שער' מתקופת בית ראשון (המאה ה-8 לפני הספירה), ובו מה שמתפרש כעדויות מרתקות לביטול הפולחן במקום בידי חזקיהו המלך, כפי שתואר בספר מלכים ב' - "הוא הסיר את הבמות ושיבר את המצבות וכרת את האשרה..." (מלכים ב', יח', ד').

החפירה הארכיאולוגית נוהלה בחודשים ינואר-מרץ ע"י רשות העתיקות, ביוזמת ובמימון משרד ירושלים ומורשת, לטובת המשך פיתוח גן לאומי תל לכיש שמנוהל ע"י רשות הטבע והגנים למבקרים בו. חלקו הצפוני של השער נחשף לפני עשרות שנים ע"י משלחת בריטית ומשלחת של אוניברסיטת תל אביב, והחפירה הנוכחית עסקה בחשיפה מלאה של השער. חשיפה זו, העלתה כי מדובר בשער הגדול ביותר המוכר בארץ מתקופת בית ראשון. לדברי סער גנור, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, "גודלו של השער תואם את הידע ההיסטורי והארכיאולוגי, לפיו לכיש היתה עיר מרכזית - השנייה בחשיבותה אחרי ירושלים". לפי תיאורי המקרא, שערי הערים היו המקום בו "הכל קורה": זקני העיר, השופטים, המושלים, המלכים והפקידים-  כולם נהגו לשבת על ספסלי שער העיר. ספסלים אלה נמצאו בחפירה שלנו".

הדמיה של שער העיר בלכיש (קרדיט: מנהל השימור ברשות העתיקות,  אדריכלים רם שואף והילה ברגר און).

לשער העיר לכיש, שנחשף כעת במלואו והשתמר לגובה של 4 מטרים, שישה תאים - שלושה מכל צד, ובתווך עבר הרחוב הראשי של העיר. גודלו של השער 24.50X 24.50 מ'.בחדריו נחשפו ממצאים המלמדים על השימוש שנעשה בהם במאה ה-8 לפנה"ס: בתא הראשון נמצאו  ספסלים עם מסעדי ידיים, אשר למרגלותיהם נחשפו ממצאים רבים ובהם קנקנים, מספר רב של  יעים להעמסת תבואה ("סקופים"), וידיות קנקנים שעליהן הוטבע חותם, הנושא את שם הפקיד או חותם "למלך". על שתיים מהטביעות מופיע הכיתוב "למלך חברן", באחת נכתב "למלך" עם תיאור חיפושית שלה 4 כנפים, וטביעה נוספת נושאת את השם "לנחם עבדי" שהיה, כנראה, פקיד בכיר בימי חזקיהו המלך. נראה שהקנקנים הללו היו קשורים להכנות הצבאיות והמנהליות של ממלכת יהודה למלחמה בסנחריב מלך אשור שהתרחשה בסוף המאה ה – 8 לפנה"ס. בהמשך המבנה נמצא 'מקדש שער', שקירותיו טויחו בטיח לבן.

ממצאים מתקופת בית ראשון שנחשפו בחפירה בתל לכיש ובהם: נרות שמן, טביעות חותם שהוטבעו לזיהוי קנקנים וראשי חיצים (צילמה: קלרה עמית, רשות העתיקות)

לדברי גנור, "אל מקדש השער עלו באמצעות גרם מדרגות אל חדר גדול, בו היה ספסל אשר שימש להנחת מנחות. בפינת החדר, נחשף פתח המוביל אל קודש הקודשים; בחדר זה, מצאנו, למרבה ההתרגשות, שני מזבחות ארבע קרניים ועשרות ממצאי כלי חרס - נרות, קערות וקנים. מעניין ביותר, שקרנות המזבח נקטמו באופן מכוון! זוהי, כנראה, עדות לרפורמה הדתית המיוחסת למלך חזקיהו, במסגרתה רוכז הפולחן בירושלים ובוטלו במות הפולחן שהוקמו מחוצה לה: "הוא הסיר את הבמות ושיבר את המצבות וכרת את האשרה..." (מלכים ב', יח', ד'). 

על מנת להעצים את ביטול הפולחן במקדש השער, בנוסף לקטימת קרנות המזבח, הוצב בקודש הקודשים בית כיסא, כדי לטמא את המקום סופית; בפינת החדר נמצאה אבן שעוצבה ככיסא ובמרכזו חור. אבנים מטיפוס זה מזוהות במחקר הארכיאולוגי כשירותים. עדות לביטול מקומות פולחן על ידי הצבת שירותים מוכרת במקרא, בהשמדת פולחן הבעל בשומרון על ידי יהוא: "ויתצו את מצבת הבעל; ויתצו את בית הבעל וישמהו למחראות (מוצאות) עד היום" (מלכים ב, י', כז'). זו הפעם הראשונה שנמצא ממצא ארכיאולוגי המאשש תופעה זו. מבדיקות מעבדה שערכנו במקום בו הוצב בית הכסא, עולה כי לא נעשה בו שימוש. מכאן, ניתן להסיק שבית הכסא הוצב במקום באופן סימלי. לאחר הצבתו, נאטם קודש הקודשים עד לחורבן המקום.

 המזבח שקרניו נקטמו במכוון (צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות)

בית הכסא, שסוברים כי הוצב במקום באופן סמלי, כדי לבטל את הפעילות הפולחנית במקדש השער (צילום: רשות העתיקות).

השער של תל לכיש נחרב בחורבן אלים על ידי סנחריב מלך אשור בשנת 701 לפנה"ס. בחפירה נחשפו שכבות חורבן והרס ובהן ראשי חיצים ואבני קלע, המלמדים על קרבות הפנים מול פנים שהתרחשו בשער העיר של תל לכיש. עדויות למסעו של סנחריב ליהודה מוכרות בממצא הארכיאולוגי, במקרא (מלכים ב', יח' ודברי הימים ב', לב') ובתבליט לכיש מארמון סנחריב בנינווה, המתאר את סיפור כיבושה של העיר.

בשלב זה השער מכוסה באופן זמני לצרכי שימור ואין אפשרות לראותו. בימים אלו שוקדים ברשות הטבע והגנים, בשיתוף עם רשות העתיקות, על המשך פיתוח ושימור האתר ופתיחתו למבקרים. 

ראשי חיצים, עדות לקרב פנים אל פנים בין צבא סנחריב לצבא חזקיהו (צילמה: קלרה עמית, רשות העתיקות).

השר לירושלים ומורשת, חה"כ זאב אלקין שביוזמת ובמימון משרדו כאמור התבצעה החפירה באתר, אמר בתגובה כי:"התגלית המרתקת החדשה בתל לכיש, היא דוגמה אופיינית לכך שחפירות והמשך מחקר באתרי מורשת מגלים לנו, כל פעם מחדש, איך סיפורי התנ"ך המוכרים הופכים לסיפורים היסטוריים וארכיאולוגיים. תגלית זו, היא דוגמה מאירת עיניים לפסוק המתאר את המלך חזקיהו: 'הוא הסיר את הבמות ושיבר את המצבות וכרת את האשרה...' (מלכים ב', יח', ד'). ממצאים חדשים אלה הופכים לנגד עיניי לפסוקי התנ"ך ומדברים בקולם. אנחנו במשרד ירושלים ומורשת נמשיך להוביל את המהלך, בו כמה שיותר ישראלים יחשפו לחוויה המרתקת של חשיפת אבנים עתיקות, המספרות את התנ"ך בקולן הייחודי".

טביעת חותם עם הכיתוב "למלך חברן" (חברון) - ממצא מחפירות תל לכיש (צילמה: קלרה עמית, רשות העתיקות)