עדות לשימוש בצמחי צביעה באריגים מימי המלכים דוד ושלמה

נחשפה עדות לשימוש בצמחי צביעה באריגים מתקופת המלכים דוד ושלמה המלך. כך פורסם במגזין PLOS ONE, במסגרת מחקר בהובלתם של ד"ר נעמה סוקניק מרשות העתיקות וד"ר ארז בן יוסף מאוניברסיטת תל אביב, ובשיתוף עם צוות חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, מאוניברסיטת בר אילן ורשות העתיקות.

בחפירות שנערכו בבקעת תמנע בראשותו של ד"ר ארז בן יוסף מאוניברסיטת תל אביב מאז 2013 נמצאו עשרות פיסות של אריגים בני 3,000 שנה, שנשמרו הודות לאקלים היבש והקיצוני השורר באזור. האריגים מתוארכים לתקופת הברזל (מאות 12 –10 לפנה"ס), לזמן מלכות דוד ושלמה, ומעוטרים בחלקם בדגם פסים בגווני אדום וכחול. 

צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות

זהו הממצא הקדום ביותר שבו נמצאו שרידי צבע שמקורם בצמחים (צבענים) בארץ ובלבנט (המזרח התיכון הקדום). זיהוי הצבענים נעשה בעזרת מכשור אנליטי מתקדם (HPLC) במעבדות אוניברסיטת בר-אילן. ניתוח הנתונים הצביע על שימוש בשני צמחים עיקריים: פואת הצבעים, שבעזרת שורשיו השיגו את הגוון האדום, והחומר אינדיגוטין – שמקורו, כנראה, מאיסטיס הצבעים, שבאמצעותו הפיקו את הגוון הכחול, בתהליך ארוך ומורכב שנמשך בעבר מספר ימים. שני צמחים אלו, נמנים עם צמחי הצביעה המובהקים בעולם העתיק וקשורים באופן הדוק לתעשיית הצביעה. הם גודלו בעבר בארץ ישראל במיוחד עבור תעשיית הצביעה, והיו בשימוש עד לגילויים של הצבעים הסינטטיים. האריגים מתמנע נצבעו בצביעה אמתית, שמאופיינת בקישור כימי בין הצבען לסיב, עובדה המעידה על ידע ואומנות מקצועית בצביעה כבר בתקופה זו. 

צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות

הממצא של אריגי צמר מעוטרים בצבע, הפתיע את החוקרים שכן תמנע בתקופת הברזל שימשה בעיקר כאתר מרכזי להפקה הנחושת וכללה בתוכה אתרי התכה וכרייה. לדברי ד"ר ארז בן יוסף מאוניברסיטת תל אביב וד"ר נעמה סוקניק מרשות העתיקות, "הממצאים מצביעים על כך שהחברה בתמנע, המזוהה בתקופה זו  עם ממלכת אדום, הייתה מרובדת, וכללה מעמד גבוה לו הייתה גישה לאריגים הצבעוניים והיוקרתיים. הקונטקסט של ממצא האריגים מרמז שגם חרשי המתכת, האמונים על הפעלת כבשני ההתכה, נמנו עם בני מעמד זה. 

מלאכת הפיכת האבן לנחושת הצריכה מיומנות רבה. זו הייתה אחת מהמלאכות עתירות הידע של העולם העתיק, ונראה כי חרשי המתכת זכו ליחס מיוחד בקרב החברה בה פעלו, ולבשו בגדים המעוטרים בצבע. במובן זה, מדובר בחידוש של ממש, משום שהממצאים עומדים בניגוד לתפיסת המחקר בעבר אשר לפיה עבדים תפעלו את הכבשנים בלב המדבר. ממצא נדיר זה, של אריגים צבעוניים בני 3000 שנה, מעניק הזדמנות יוצאת דופן לבחון שאלות מסקרנות במחקר, בהן: ריבוד וארגון חברתי, מעמד כלכלי של האוכלוסייה המקומית, קשרי מסחר, יכולות טכנולוגיות ועוד. האריגים הנדירים שמורים במחסן האורגני ברשות העתיקות, תחת בקרת אקלים קפדנית.  

שותפים למחקר: ד"ר נעמה סוקניק, ד"ר ארז בן יוסף, ד"ר דוד אילוז, ד"ר אלכסנדר וורוואק, פרופ' זהר עמר גב' וונסה וורקמן וד"ר אורית שמיר.