רבי משה בן מימוּן, מגדולי הפוסקים בכל הדורות, פילוסוף, מדען, רופא, חוקר, מנהיג ומשפיע לדורות. אחד האישים החשובים והנערצים ביותר ביהדות: עליו נאמר "ממשה עד משה לא קם כמשה" והוא הוכתר בכינוי "הנשר הגדול". הרמב"ם החזיק במשנה רציונליסטית מובהקת שבאה לידי ביטוי בכתביו.
הוא נולד בשנת 1,135 בקורדובה שבספרד. הוא הגיע לבקיאות מושלמת בספרות ההלכה היהודית, בפילוסופיה וברפואה, כתב את ״משנה תורה״ ואת ״היד החזקה״. בנוסף לספריו בנושאי הלכה ואמונה, הרמב״ם כתב גם ספרי רפואה.
הרמב״ם נפטר במצרים ב-20 לדצמבר 1204. האגדה אומרת שהוא ציווה כלשון צוואת יעקב אבינו לבניו ״אל נא תקברוני במצרים״ ובעקבות כך הועברה גופתו ממצרים לטבריה, אחת מ"ארבעת ערי הקודש", ושם מקובל לזהות את מקום קבורתו.
קבר הרמב״ם
ציון קברו של הרמב"ם בעיר טבריה הוא מבנה גדול המוקף בחומה, ומעוטר במבנה מתכת דמוי כתר. במבנה זה לפי המסורת נמצא קברו של הרמב"ם וכן קבר אביו ונכדו. מחוץ למבנה מצויים קברים נוספים של צדיקים ורבנים: קבריהם של השל"ה הקדוש ורבן יוחנן בן זכאי, וכן האמוראים רבי אמי ורבי אסי ואליעזר בן הורקנוס.
בשנת 1920 יזם הרב יעקב משה טולידאנו רכישה של קרקעות סביב הקבר ובניית חומה סביבו.
בשנת 2009 נחנך בסמוך לקברו של הרמב"ם מרכז מבקרים חדש, מרכז מורשת הרמב"ם, המנציח את פועלו. בתוך המבנה מוצגת תערוכה קבועה המגוללת את קורות חייו של הרמב"ם. נוסף על תערוכות אלו, שמורים במרכז המבקרים כתבי יד והוצאות דפוס נדירות של ספרי הרמב"ם, המוצגים לקהל הרחב.
השל״ה
רבי ישעיה הלוי הורוויץ, המכונה השל”ה, היה מגדולי רבני אשכנז במאה ה-17. הוא נולד בפראג בשנת 1558 לרבי אברהם הלוי הורוויץ, שהיה תלמיד הרמ"א, וחיבר את הספר "חסד לאברהם". רבי אברהם הלוי היה צאצא למשפחת הורוויץ, משפחה מפורסמת וחשובה בפראג ממנה יצאו רבנים רבים.
עוד מילדותו הצטיין השל"ה בלימודיו, למד בלובלין בישיבה שבה לימד אביו. לאחר מכן שימש ברבנות, וכאב בית דין במקומות רבים בפולין, ליטא, גליציה, אוסטריה וגרמניה בקהילות פוזנן, מץ ופרנקפורט דמיין, ונחשב כרב מחמיר. בתקופת כהונתו בווינה נישא לחיה.
לאחר שגורשו היהודים מפרנקפורט על נהר המיין (1614), חזר לפראג ושימש שם ברבנות. לאחר פטירת אשתו החליט לעלות לארץ ישראל, כדי לבסס ולהרחיב את היישוב היהודי בארץ.
השל"ה יצא למסע רגלי ארוך, והגיע דרך העיר חאלב שבסוריה לירושלים, בשנת 1621, ונתקבל בכבוד רב.
לאחר שמוחמד אבן פרוק עצר חמישה עשר מנכבדי העיר ובהם השל"ה עד שנפדו בסכום כסף גדול, עבר השל"ה להתגורר בצפת. לאחר שלוש שנים בצפת הוא עבר לבטבריה שבה חי עוד חמש שנים, ובה נפטר ונקבר. צפת וטבריה היו באותם ימים מרכזים ללימוד הקבלה והשל"ה התמסר גם הוא ללימוד הקבלה וזאת שימשה יסוד לחיבורו הגדול שני לוחות הברית.
בנוסף לחיבוריו השל"ה חיבר וליקט מספר תפילות.
