גריזים

הר גריזים הוא אתר בניהולה של רשות הטבע והגנים, הנמצא מדרום לשכם ומתנשא לרום של 886 מ' מעל פני הים (כ-450 מטרים מעל סביבתו). הוא משתרע על שטח של כ-400 דונם ומכיל את שרידיה של העיר ההלניסטית ואת הכנסייה והמתחם הביזאנטי.

שמו של ההר נזכר בתורה וקשור בראשית ההוויה הישראלית בארץ כנען, כאשר בני ישראל מצווים לערוך את טקס הברכה והקללה על הר גריזים ועל הר עיבל בהיכנסם לארץ ישראל. עד ליום זה הר גריזים הוא מקום מקודש לעדה השומרונית, ומהווה בשבילה מוקד לעלייה ברגל בשלושת הרגלים: פסח שבועות וסוכות.

על הר גריזים נחשפה עיר גדולה מן התקופות הפרסית והלניסטית אשר נבנתה סביב מתחם מקודש. באתר התגלו ממצאים רבים ובמרכזם עשרות כתובות ובהן כתובות יווניות שומרוניות, וכתובות בכתב העברי המרובע, ובכתב העברי הקדום.

במסגרת ״פרויקט ציוני דרך״ יבוצעו באתר של הר גריזים עבודות שיקום, שימור ופיתוח. מבואת הכניסה תשודרג ויופק סרט שיספר את סיפורו של הר גריזים מתקופת התנ״ך ועד היום עם הסברים על הקהילה השומרונית שחיה במקום ומנהגיה. בנוסף יבוצעו עבודות תשתית, גידור, פיתוח שבילי קהל, שילוט והמחשה, הנגשת נכים ותאורת לילה.

הר גריזים נמצא מדרום לשכם ולעיר הרומית ניאפוליס ומתנשא לרום של 886 מ' מעל פני הים (כ-450 מטרים מעל סביבתו). הוא משתרע על שטח של כ-400 דונם ומכיל את שרידיה של העיר ההלניסטית ואת הכנסייה והמתחם הביזאנטי.

שמו של ההר נכרך בתורה בראשית ההוויה הישראלית בארץ כנען, כאשר בני ישראל מצווים לערוך את טקס הברכה והקללה על הר גריזים ועל הר עיבל בהיכנסם לארץ ישראל.

בימי הבית השני מתחדשים המקורות אודות הר גריזים. יוסף בן מתתיהו מספר שסנבלט החורוני הקים בהר גריזים, סמוך לכיבוש הארץ על ידי אלכסנדר מוקדון במחצית השנייה של המאה הרביעית לפנה"ס, מקדש בתבנית המקדש בירושלים.

הוא מינה לכהן גדול את חתנו מנשה שהיה ממוצא יהודי ואחיו של ידוע הכהן הגדול מירושלים. חוקרים רבים חלקו על דבריו אלה של יוסף בן מתתיהו בשל סיפור דומה שמובא בספר נחמיה.

בהר גריזים נערכו חפירות ארכיאולוגיות שהחלו בשנת 1982 על ידי ד"ר יצחק מגן, קצין מטה ארכיאולוגיה ביהודה ושומרון, ונמשכו ללא הפסקה עד שנת 2000.

בחפירות הארכיאולוגיות הוכח שהמתחם המקודש הראשון נבנה במאה החמישית לפנה"ס ולא כמאה שנה מאוחר יותר בימי אלכסנדר מוקדון כפי שמספר יוסף בן מתתיהו. המתחם הראשון נבנה בסוף ימיו של סנבלט הראשון יריבו של נחמיה. בהמשך התקופה התלמית החלה להיבנות סביבו עיר גדולה ובתקופה הסלבקית בראשית המאה השנייה לפנה"ס, שוקם ונבנה המתחם המקודש, וקרוב לוודאי גם המקדש עצמו, בפאר רב.

העיר והמקדש חרבו בשריפה עזה בסוף המאה השנייה לפנה"ס בתקופתו של יוחנן הורקנוס הראשון, אשר כבש את המקום ושרפו.

העיר והמתחם המקודש

על הר גריזים נחשפה עיר גדולה מן התקופות הפרסית והלניסטית אשר נבנתה סביב מתחם מקודש. העיר היתה מחולקת לארבעה רובעי מגורים: דרומי, מערבי, צפון-מערבי וצפוני. בעיר ניכרים ניצני תכנון עירוני בסיסי – רחובות ולאורכם בניינים.

העיר לא הוקפה בחומה, וקירות הבניינים החיצוניים שימשו כחומת העיר. לעומת זאת המתחם המקודש היה מבוצר היטב.

בדרום נחשף רובע מגורים גדול ובמרכז נתגלה שער שממנו הוביל צפונה רחוב שאורכו הגיע לכדי 70 מ' והסתיים בשתי רחבות שוק. ברובע זה נחשפו שישה בניינים, חלקם מבני ציבור ואחרים מבני מגורים. בצד הדרום מערבי של המתחם המקודש נחשף חלקו של רובע מגורים גדול- הרובע המערבי שממנו נחשפו שמונה מבני מגורים שהוקמו לאורך רחוב שכיוונו מזרח מערב.

נתגלו מבנים נוספים ושני בתי בד ברובע הצפוני וברובע הצפון מערבי. מדרום למתחם המקודש נחשף בית מידות שכלל עשרות חדרים והיה מורכב מבית-בד גדול, בניין מגורים מפואר וחנויות. רב הבניינים דומים בתוכניתם חצר מרכזית מוקפת חדרים, חדר אירוח, חדרי שינה וחדר אמבטיה.

על פסגת ההר, במקום הגבוה ביותר הוקם מתחם שומרוני מקודש. גודלו (100 על 200 מטרים) הוכתב על ידי התפקיד שיועד לו לקלוט את אלפי המאמינים בשלושת הרגלים וקיום זבח הפסח לכלל העדה. במתחם נתגלו שני שלבי בנייה: שלב קדום מן התקופה הפרסית סוף המאה החמישית לפנה"ס ושלב שני מן התקופה ההלניסטית - המאה השנייה לפנה"ס.

המתחם המקודש מן התקופה הפרסית היה מצומצם במידותיו, כ- 96X96 מ'.

מצפון נחשף שער תאים גדול, שלושה תאים בכל צד, דומה לשערי המקדש המתוארים בספר יחזקאל ובמגילת המקדש.

המתחם המקודש הוקף בחומה. בדרום-מערב התגלה גרם מדרגות רחב ששימש כניסה מהרובע המערבי של העיר אל המתחם, וממזרח נחשפו שני שערים גדולים. הכנסיה הביזאנטית הוקמה על ידי הקיסר הביזאנטי במאבקו נגד השומרונים. הממצא המעניין ביותר כלל עצמות כבשים שחלקן נמצאו חרוכות - ערות לזבחים שנערכו בהר גריזים.

באתר התגלו ממצאים רבים ובמרכזם עשרות כתובות ובהן כתובות יווניות שומרוניות, וכן כתובות בכתב העברי המרובע, ובכתב העברי הקדום.

שומרונים בבית הכנסת השומרוני שעל הר גריזים (צילם: מארק ניימן, לע"מ).

הר גריזים בתנ״ך

שמו של הר גריזים נכרך בתורה ובראשית ההוויה הישראלית בארץ כנען.

בתורה מצווים בני ישראל בהיכנסם לארץ ישראל לערוך את טקס הברכה והקללה על הר גריזים ועל הר עיבל:

״רְאֵה, אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם—הַיּוֹם: בְּרָכָה, וּקְלָלָה. אֶת-הַבְּרָכָה--אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ, אֶל-מִצְו‍ֹת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, הַיּוֹם. וְהַקְּלָלָה, אִם-לֹא תִשְׁמְעוּ אֶל-מִצְו‍ֹת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וְסַרְתֶּם מִן-הַדֶּרֶךְ, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם: לָלֶכֶת, אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים--אֲשֶׁר לֹא-יְדַעְתֶּם. וְהָיָה, כִּי יְבִיאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-אַתָּה בָא-שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ--וְנָתַתָּה אֶת-הַבְּרָכָה עַל-הַר גְּרִזִים, וְאֶת-הַקְּלָלָה עַל-הַר עֵיבָל״  (דברים י״א 26-30)

בהמשך מובאים דברי הברכה והקללה וחלוקת השבטים:

״וַיְצַו מֹשֶׁה אֶת-הָעָם, בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר. אֵלֶּה יַעַמְדוּ לְבָרֵךְ אֶת-הָעָם, עַל-הַר גְּרִזִים, בְּעָבְרְכֶם, אֶת-הַיַּרְדֵּן: שִׁמְעוֹן וְלֵוִי וִיהוּדָה, וְיִשָּׂשכָר וְיוֹסֵף וּבִנְיָמִן. וְאֵלֶּה יַעַמְדוּ עַל-הַקְּלָלָה, בְּהַר עֵיבָל: רְאוּבֵן גָּד וְאָשֵׁר, וּזְבוּלֻן דָּן וְנַפְתָּלִי״. (דברים כ״ז 11-13)

ציווי זה מתקיים בידי יהושוע מיד לאחר כיבוש הארץ -מעמד הברכה והקללה בספר יהושוע:

״אָז יִבְנֶה יְהוֹשֻׁעַ מִזְבֵּחַ, לַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, בְּהַר, עֵיבָל. כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה עֶבֶד-יְהוָה אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כַּכָּתוּב בְּסֵפֶר תּוֹרַת מֹשֶׁה--מִזְבַּח אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת, אֲשֶׁר לֹא-הֵנִיף עֲלֵיהֶן בַּרְזֶל…וְכָל-יִשְׂרָאֵל וּזְקֵנָיו וְשֹׁטְרִים וְשֹׁפְטָיו עֹמְדִים מִזֶּה וּמִזֶּה לָאָרוֹן נֶגֶד הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם נֹשְׂאֵי אֲרוֹן בְּרִית-יְהוָה, כַּגֵּר כָּאֶזְרָח--חֶצְיוֹ אֶל-מוּל הַר-גְּרִזִים, וְהַחֶצְיוֹ אֶל-מוּל הַר-עֵיבָל: כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה עֶבֶד-יְהוָה, לְבָרֵךְ אֶת-הָעָם יִשְׂרָאֵל—בָּרִאשֹׁנָה. וְאַחֲרֵי-כֵן, קָרָא אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה, הַבְּרָכָה, וְהַקְּלָלָה--כְּכָל-הַכָּתוּב, בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה״.  (יהושוע ח׳ 30-34)

ישנה עוד הזכרה של הר גריזים במשל יותם, עליו נאמר: "וַיַּגִּדוּ לְיוֹתָם, וַיֵּלֶךְ וַיַּעֲמֹד בְּרֹאשׁ הַר-גְּרִזִים, וַיִּשָּׂא קוֹלוֹ, וַיִּקְרָא; וַיֹּאמֶר לָהֶם, שִׁמְעוּ אֵלַי בַּעֲלֵי שְׁכֶם, וְיִשְׁמַע אֲלֵיכֶם, אֱלֹהִים" (שופטים ט, ז).

הר גריזים אינו נזכר יותר לא בתקופת המלוכה ואף לא בעימות הקשה בין סנבלט החורוני לנחמיה בימי שיבת ציון.

העדה השומרונית ומנהגיה

הר גריזים הוא מקום מקודש לעדה השומרונית, ומהווה בשבילה מוקד לעלייה ברגל בשלושת הרגלים: פסח שבועות וסוכות.

שומרונים (בעברית שומרונית: שוֹ‏מְרִים, במשמעות שומרי התורה או תורת משה) הם עם קדום וקבוצה אתנית-דתית הטוענת להיותה המשך ישיר של בני ישראל. השומרונים חיים רק בארץ ישראל: בעיקר בהר גריזים ובעיר חולון. שפתם של השומרונים דומה יחסית לעברית עתיקה, ואורח חייהם מתבסס על נוסח ייחודי של התורה. מספרם של השומרונים כיום קטן אם כי בימי תפארתה של הקהילה בתקופה הביזנטית יתכן ומנו קרוב למליון איש.

כמחצית מאוכלוסיית העדה השומרונית גרה בשיפולים המערביים של הר גריזים. באותו מקום גם נמצא אתר הקרבת "זבח פסח", מוזיאון השומרונים - גריזים ובית הקברות של העדה.