לאסוף את השברים

בשנים אלו מתקיים השלב השני של פרויקט ״לאסוף את השברים, לראות את הקולות״. מטרתו היא לתעד ולשמר את מורשתם של ניצולי השואה החיים בישראל, כחלק מן המורשת הלאומית וכחלק מן המחויבות היהודית לשמר לדורות את זיכרון השואה וליצור גישה למורשת זו עבור הקהל הרחב.



הפרויקט מורכב משני מבצעים לאומיים הקשורים זה בזה:

"לאסוף את השברים": מבצע לאומי להצלת חומרים אישיים מתקופת השואה.

"לראות את הקולות": מבצע לצילום עדויות של ניצולי השואה החיים בישראל.



כל אחד מן המבצעים מתבצע בשלושה ערוצים מקבילים: מבצע ארצי לאיסוף תיעוד ועדויות מתקופת השואה, יצירת מאגר לאומי דיגיטלי של תיעוד ועדויות מתקופת השואה, וחשיפת התיעוד והעדויות לציבור הרחב.

יעדי המיזם הינם להאיץ את איסוף התיעוד בישראל ולפעול להעברת תיעוד רב ככל הניתן על תקופת השואה ליד ושם ולמשמר דורות: להרחיב ככל הניתן את גביית העדויות הווידאו מניצולי השואה החיים בישראל ועדיין לא מסרו עדות, לבצע פעולות לשימור פיסי של התיעוד והעדויות, לאפשר לציבור הרחב גישה למידע זה באמצעות האינטרנט וליצור מאגר גיבוי דיגיטלי לאומי מרכזי של כל התיעוד והעדויות מן השואה שנמצאים ברחבי הארץ: ביד ושם, בארגונים ובמוסדות שונים, ובידי אנשים פרטיים.

בשנים אלו מתקיים השלב השני של פרויקט ״לאסוף את השברים, לראות את הקולות״. זהו פרויקט לאומי לאיסוף, שימור והנגשה של מורשת ניצולי השואה במדינת ישראל. מטרתו של הפרויקט היא לתעד ולשמר את מורשתם של ניצולי השואה החיים בישראל כחלק מן המורשת הלאומית וכחלק מן המחויבות היהודית לשמר לדורות את זיכרון השואה, ולאפשר לציבור הרחב גישה נוחה למידע ואוספים אלו.

רקע

יד ושם עוסק עשורים רבים באיסוף חומרים ותיעוד אישי בארץ ובעולם. ארכיון יד ושם מכיל כיום את אוסף תיעוד השואה הגדול בעולם. שמורים בו כ-142 מיליון דפי תיעוד, כ-410,000 תצלומים וכ-110,000 עדויות של ניצולים. גם אוספי החפצים והאומנות של יד ושם הם הגדולים והנרחבים בעולם. האוסף מכיל כ- 11,000 עבודות אמנות וכ- 25,000 חפצים.

התיעוד השמור ביד ושם הוא אחד מן האוצרות החשובים של העם היהודי. הוא הבסיס למחקר על השואה, ליצירת תערוכות ומוזיאונים, לפעולות של הנצחה וכן לחינוך הדורות הבאים. המסמכים הם עדות לביצועו של הרצח ולהבנת היקפו ומשמעותו. המסמכים הללו הם הבסיס לשחזור קורותיהם של היהודים קרבנות השואה ובעזרתם ניתן לנסות להתחקות אחר גורלם. לרוב הם העדות האחרונה לעצם קיומם של הנרצחים. התיעוד הוא גם מקור ידע חשוב מאין כמוהו על הניצולים עצמם, על קורותיהם לאחר המלחמה, על תהליך שיקומם ועל השתלבותם בחברה הישראלית ובבניין הארץ.

למרות מאמצי האיסוף, עדיין מיליוני מסמכים מפוזרים ברחבי העולם ובארץ. חלקם נמצא בסכנת אובדן. בידי הניצולים ובני משפחותיהם נמצא תיעוד אישי רב שאיננו מוכר ולא נגיש לציבור הרחב. רבים מבעלי התיעוד אינם מודעים לחשיבותם של החומרים שברשותם ולצורך בשימורם המקצועי. זאת ועוד, איסוף החומרים מן הניצולים חשוב במיוחד כדי שניתן יהיה לתעד מפיהם את הסיפור האישי הקשור בחומרים. ברור לכל כי אנו נמצאים בזמן שאול, שכן בקרוב, לצערנו, לא יהיו יותר עדים אלו עמנו. ועל כן הפרויקט הוא מבצע הצלה. במדינת ישראל חיים כיום כ- 250,000 ניצולי שואה, כמחצית ממספר הניצולים שהגיעו אליה מיום היווסדה.

על הפרויקט

מטרת מבצע "לאסוף את השברים לראות את הקולות״ היא להאיץ את האיסוף בישראל ולפעול להעברת תיעוד רב ככל הניתן ליד ושם למשמרת לדורות. התיעוד שנאסף מסייע בשחזור גורלם של היהודים בתקופה השואה. קליטתם של החומרים ביד ושם, שימורם, קטלוגם והפיכתם לנגישים, יאפשרו לציבור החוקרים, לאוצרי תערוכות, לאנשי חינוך ולקהל הרחב לעשות בהם שימוש.

הפרויקט המוצע נועד לתעד ולשמר את מורשתם של ניצולי השואה שבנו את מדינת ישראל וחיים בה מאז עליתם ארצה ועד היום, כחלק מן המורשת הלאומית וכחלק מן המחויבות היהודית לשמר לדורות את זיכרון השואה.

הפרויקט מורכב משני מבצעים לאומיים הקשורים זה בזה:

"לאסוף את השברים": מבצע לאומי להצלת חומרים אישיים מתקופת השואה.

"לראות את הקולות": מבצע לצילום עדויות של ניצולי השואה החיים בישראל.

חלקו הראשון של מבצע "לאסוף את השברים, לראות את הקולות״ התקיים בשנים 2011-2012. במהלך זמן זה התקיימו מספר גלי פרסום נרחבים בכל כלי התקשורת, אורגנו עשרות ימי איסוף מרוכזים ומאות ימי איסוף מבתים פרטיים בכל רחבי הארץ, ונאספו אלפי עדויות ועשרות אלפי פריטים, וביניהם יומנים, תצלומים, מכתבים, מסמכים, יצירות אמנות וסרטים.

חלקו השני של מבצע ״לאסוף את השברים״ יתבצע בשנים 2013-2016, ואלו יהיו השנים האחרונות בהן יתאפשר לפנות ישירות לניצולים.

המבצע מתבצע בשלושה ערוצים מקבילים: מבצע ארצי לאיסוף חומרים אישיים מתקופת השואה, חשיפת התיעוד שנאסף לציבור הרחב והקמת תערוכת "לאסוף את השברים", המציגה דוגמאות מפירות המבצע לציבור. ההנגשה היא אחד מן היעדים החשובים ביותר של מבצע זה.

במסגרת הפרויקט מבוצעות פעולות של שימור פיסי של התיעוד שנאסף. כמו כן הוקם מאגר גיבוי דיגיטלי לאומי מרכזי של כל התיעוד מן השואה, שנמצא ברחבי הארץ: ביד ושם, בארגונים ובמוסדות שונים, ובידי אנשים פרטיים. החומר שנסרק ומקוטלג יונגש לציבור הרחב בעזרת האינטרנט את התיעוד שייאסף במהלך המבצע.

את המבצע הזה מוביל ארכון ״יד ושם״, רשות הזיכרון לשואה ולגבורה.

פרטים אודות הפרויקט:

לינק לפרויקט באתר האינטרנט של ״יד ושם״:

http://www.yadvashem.org/yv/he/about/collecting_fragments/index.asp