- עמוד הבית
- חצר היהודים בטבריה
חצר היהודים בטבריה
טבריה, אחת מ"ארבע ערי הקודש", היתה העיר הראשונה בארץ בעת החדשה שבה היה רוב יהודי והראשונה שזכתה לראש עיר יהודי. כבר בראשית המאה ה-19 היוו היהודים כמחצית מאוכלוסיית העיר.
״חצר היהודים״ הוא מתחם הממוקם בלב העיר טבריה, המשמש כעדות חיה לחיי הקהילה היהודית במאות השנים שלפני הקמת המדינה. במתחם נמצאים בתי כנסת אשר חלקם פעילים, כמו בית הכנסת העתיק המשמש כיום גם כבית חב"ד לתיירים, בית הכנסת עץ החיים, בית הכנסת של חסידי קרלין ובית הכנסת "הסניור". כן מצויה במקום אנדרטה לזכר בני טבריה שנפלו במערכות ישראל.
רקע
לטבריה אמנם היתה היסטוריה יהודית ומפוארת, אך סמוך למאה ה-17, לאחר מאות שנים של חילופי שלטון וכיבושים, היתה העיר חרבה, ובתקופה זו לא היה ידוע על ישוב יהודי בטבריה.
טבריה, אחת מ"ארבע ערי הקודש", היתה העיר הראשונה בארץ בעת החדשה שבה היה רוב יהודי והראשונה שזכתה לראש עיר יהודי. כבר בראשית המאה ה-19 היוו היהודים כמחצית מאוכלוסיית העיר.
״חצר היהודים״ הוא מתחם הממוקם בלב העיר טבריה, המשמש כעדות חיה לחיי הקהילה היהודית במאות השנים שלפני הקמת המדינה. במתחם נמצאים בתי כנסת אשר חלקם פעילים, כמו בית הכנסת העתיק המשמש כיום גם כבית חב"ד לתיירים, בית הכנסת עץ החיים, בית הכנסת של חסידי קרלין ובית הכנסת "הסניור". כן מצויה במקום אנדרטה לזכר בני טבריה שנפלו במערכות ישראל.
רקע
לטבריה אמנם היתה היסטוריה יהודית ומפוארת, אך סמוך למאה ה-17, לאחר מאות שנים של חילופי שלטון וכיבושים, היתה העיר חרבה, ובתקופה זו לא היה ידוע על ישוב יהודי בטבריה.
בהדרגה החל מחדש מפעל של בניה והתיישבות יהודית בעיר. התפתח בה ישוב קטן שכלל כמה עשרות מוסלמים ויהודים בודדים שהתיישבו בין החורבות. אולם קהילה זו לא החזיקה מעמד ובארבעים השנים האחרונות של אותה מאה אין המקורות מזכירים עוד את הקהילה היהודית שנטשה כנראה את טבריה.
רק בסוף המאה ה-17 התפתח בטבריה ישוב קבע. בשנות ה -20 של המאה ה-18 גדל ישוב זה וטבריה הפכה לעיירה ששימשה מרכז לאזורה. המפנה במעמדה חל הודות לשלטונו של דאהר אל עומר שקבע את מושבו בטבריה והשתלט ממנה על כל הגליל. היה זה דאהר שיישב יהודים בטבריה ובתקופתו נבנה למעשה הרובע היהודי של טבריה שהשתרע לחופי הכנרת. דאהר הזמין את משפחת אבולעפיה מאיזמיר לבוא ולהתיישב בטבריה (בשנת 1740). לאחר כישלון המצור של פחת דמשק על טבריה באה תקופה של שקט ושגשוג יחסי. רבים מיהודי צפת עברו לטבריה לאחר הרעש של 1759 וחסידים ממזרח אירופה החלו מגיעים אליה בשלהי המאה ה-18.
ב-1 בינואר 1837 נחתה פורענות כבדה על טבריה. העיר חרבה ברעידת אדמה עזה, בתי העיר קרסו תוך דקות אחדות וכמוהם החומות. ברעש נהרגו אלפי תושבים. בקהילה היהודית בטבריה מאות יהודים מצאו את מותם וכמעט כל הרובע היהודי נהרס. טבריה לא התאוששה זמן רב אחרי הרעש שאותותיו ניכרו בעיר במשך שנות רבות.
עד ל- 1908 הצטמצמה כידוע טבריה העיר בתחומי "העיר העתיקה”. היתה זו עיר קטנה יחסית המיושבת בצפיפות רבה ובה סמטאות עקלקלות ובתים קטנים ונמוכי קומות הבנויים ברובם מחימר ומאבני בזלת האופייניות לאזור. במקום חייתה קהילה יהודית מושרשת מאות בשנים הנזכרת תכופות בספרות עולי הרגל. ערב מלחמת העצמאות היו רוב תושבי העיר העתיקה מוסלמים.
העיר העתיקה נהרסה עד היסוד במלחמת העצמאות ב-1948. לאחר המלחמה עירית טבריה התלבטה קשות בשאלת גורלה של העיר העתיקה. חלק גדול מן הבניינים לא היה ראוי עוד למגורים, המבנים היו רעועים ובלתי יציבים ותנאי התברואה לקויים. לאחר ויכוחים נוקבים הוחלט להרוס את העיר העתיקה, ובשטח הושארו רק את האתרים הקדושים לבני שלוש הדתות.
חצר היהודים
״חצר היהודים״ הוא אתר עתיק בלב העיר טבריה, אשר היווה את לב הרובע היהודי במאות שלפני הקמת המדינה. חצר היהודים משמשת כעדות חיה לחיי הקהילה היהודית בעבר וגם כיום.
״חצר היהודים״ ממוקמת בלב המדרחוב (בסמיכת ל"גן הבנים") ונמצאים בה בתי כנסת, חלקם פעילים, כמו בית הכנסת העתיק המשמש כיום גם כבית חב"ד לתיירים, בית הכנסת עץ החיים, בית הכנסת של חסידי קרלין ובית הכנסת "הסניור". כן מצויה במקום אנדרטה לזכר בני טבריה שנפלו במערכות ישראל.
בית הכנסת הראשון שהוקם בשטח זה היה "בית הכנסת עץ החיים”, בית כנסת ספרדי שהוקם על ידי רבי חיים אבולעפיה בשנת 1740-1742. בית הכנסת חרב ושוקם מספר פעמים ברעש של 1837 ובשיטפון של 1934. בית הכנסת בנוי על שרידי בתי כנסת קדומים, בהם בית כנסת שהתפלל בו האר"י הקדוש.
במרכז החצר נמצא בית הכנסת של ראשוני החסידים בטבריה, או בית הכנסת קרלין סטולין בטבריה. הוא נבנה לראשונה בשנת 1786 על ידי רבי מנחם מנדל מוויטבסקורבי אברהם מקליסק שעמדו בראש עליית החסידים.
"בית הכנסת העתיק", הוקם בשנת 1836 על ידי חסידות בויאן. בית הכנסת משמש כיום כבית חב"ד בעיר.
"בית כנסת הסניור" הוא בית כנסת ספרדי שנבנה על ידי "הסניור" הוא רבי חיים שמואל הכהן קונורטי בשנת 1837 ומופעל מאז על ידי משפחת ניניו, שחצר המגורים שלה צמודה לבית הכנסת.
ברעידת אדמה שאירעה בגליל בשנת 1837 נהרגו מאות תושבים והמבנים ובהם בתי הכנסת נהרסו. המבנים שנהרסו משוקמים במהירות בהתאם לתוואי הסמטאות והחצרות מן הימים שלפני הרעש. תוואי זה נשמר עד שנת 1948. בשנת 1934 עברו יהודים רבים לשכונה החדשה קריית שמואל. השיטפון הגדול הרס בתים ברובע וגם הבריטים ועיריית טבריה הרסו למעלה מ-100 בתים כדי לפנות מקום לשלושה רחובות רחבים.
במלחמת העצמאות בשנת 1948 נהרסים מרבית מבני טבריה העתיקה
המיזם של תכנית מורשת באתר
פרויקט חדש של תכנית ״ציוני דרך״ יפעל לשיקומה של חצר היהודים. במסגרת הפרויקט ישוקמו המרחב הציבורי של הרובע היהודי והמבנים שנותרו בו, ובמקום יוצבו שילוט ומקומות ישיבה. בנוסף בית הכנסת קרלין ישומר וישופץ.
כדי להקנות ולהגדיר עבור החצר מרחב ומאפיינים ייחודיים - הפרויקט יכלול בין השאר בניית קירות נמוכים לאורך החצר כרמז לתוואי הבתים, ריצוף של הסמטה באבני ריצוף ישנות, שימוש בדופן של האנדרטה להמחשה, הצבת תאורה הולמת ושילוב של אלמנטים אוצרותיים, המכילים תוכן ודימויים ויזואליים, כדי לספר את תולדות הרחוב והרובע.
כל אלו יחד יסייעו להגדיר את מרחב החצר הקדומה ולהקנות לה תחושה ייחודית הנשענת על האווירה ההיסטורית שהיתה בה בימי קדם. בית הכנסת הפעיל קרלין, לאחר שימורו ושיפוצו, גם הוא יוסיף רובד ייחודי, מעשיר ומעצים לאתר.
הפרויקט יכלול את הגדרת מרחב החצר על ידי בנינים מצד מזרח, על ידי קירות האנדרטה במערב, על ידי החלפת ריצוף הרחוב ועל ידי יצירת ״עקבות״ של מתווה הבתים ההיסטוריים.
בשלב זה כבר נעשו עבודות שימור לגג בית הכנסת. שאר עבודות בית הכנסת, וכן פרויקט שיקום החצר נמצאים בשלבי תכנון.
בנוסף לאגף "מורשת" בפרויקט שותפים גם החברה הממשלתית לתיירות המועצה לשימור אתרים ועיריית טבריה.
אנחנו על המפה
מידע שימושי למבקר באתר
כתובת: מדרחוב טבריה, סמוך ל״גן הבנים״
אתר פתוח, ללא שעות פתיחה ודמי כניסה
אתרים סמוכים: כל אתריה ההיסטוריים של העיר טבריה, הגן הלאומי חמת טבריה, תחנת הרכבת בצמח, בית העלמין כנרת, חצר כנרת ומוזיאון כינרת נמצאים סמוך לאתר, חצר הראשונים בדגניה א׳, בית יגאל אלון בקיבוץ גינוסר, מוזיאון ובית הראשונים במגדל